הסמינרים המתקדמים של קרן תקווה

מרצים: פרופ’ סטיבן רוזן והגנרל ג’יימס דובּיק
מלגות השתתפות: $1,000 לתושבי אזור ניו-יורק, $2,000 לתושבים אזורים אחרים בארה”ב, $3,000 לישראלים ולתושבי חוץ אחרים

המלחמה היא חלק בלתי-נמנע ממצבו של האדם. זֵכר מערכות העבר והחשש מעימותים עתידיים מעצבים לא פעם את מהלך ההיסטוריה ואת פניה של התרבות. מוות וזיכרון, גבורה ואסון, אהבת המולדת ושנאת האויב – הדרמה האנושית מצטיירת בקווים עזים בשדה הקרב העתיק ובשדה הקרב המודרני.

כמו כל פעילות אנושית משמעותית, המלחמה מציבה שאלות מוסריות. שאלות אלו נוגעות למדינאים, לחיילים ולאזרחים. מתי מלחמה היא מוסרית, ומתי היא בלתי-צודקת או אפילו ברברית? האם ישנם חוקים וכללי מוסר שצריכים לחול על כל לחימה? מה קורה כשהאויב פועל על פי חוקים אחרים? האם טכנולוגיות המלחמה החדשות משנות מן היסוד את הדילמות המוסריות בשטח ואת הסוגיות המוסריות שעל הפרק? ומה דינן הספציפי של סוגיות מטרידות עכשוויות – כגון מכה מקדימה, סיכול ממוקד, עינויים, מל”טים, הרתעה גרעינית והפצת נשק גרעיני, והשימוש במגן אזרחי?

בהדרכת פרופ’ סטיבן רוזן, איש אוניברסיטת הארוורד, מן הבולטים במרצים לאסטרטגיה בעולם בימינו, והגנרל ג’יימס דוביק, מן המנוסים במפקדים שהעמיד הצבא האמריקני, ידונו משתתפי הסמינר בהיבטיה המוסריים של המלחמה, תוך עיון במקרי מפתח ובכתבי מופת מן ההיסטוריה הצבאית-מדינית. כיצד נראות בעינינו היום הכרעות מוסריות של עמים לוחמים קדומים, כגון אלו של האתונאים כפי שהן משתקפות בדיאלוג המֶלי, ואלו של בני ישראל כפי שהן מצטיירות בספר יהושע? מדוע נמשכה הלחימה בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה גם כשהפכה למלחמת חפירות חסרת תוחלת? מדוע הופצצו ערי גרמניה ויפן במלחמת העולם השנייה? מדוע לא הופצץ מחנה ההשמדה באושוויץ-בירקנאו? האם נכון להשתמש בעינויים בחקירת שבויים במסגרת המלחמה בטרור? מה עמדתנו כלפי הרעבת אזרחים, כמו במצור הבריטי על גרמניה במלחמת העולם הראשונה? ומה באשר למלחמות מן התקופה האחרונה, כגון המלחמות בבוסניה, בעיראק ובעזה? ובאשר לדילמות עתידיות, כגון אלו שיצוצו אם המזרח התיכון יתגרען?

 בניתוחי המקרים יובאו בחשבון דילמות מדיניות ואסטרטגיות. על ידי כך, השיפוט המוסרי של ההחלטות מתי וכיצד להילחם ייצא משכבת הבידוד שהוא עטוף בה לפעמים, ויעוגן בתוך המציאות החיה שהמנהיגים והאזרחים נתונים בה. לצד ההרצאות והדיונים הקבוצתיים יתקיימו בסמינר הדמיות על דרך משחקי תפקידים. המשתתפים יתבקשו להשמיע טיעונים בעד ונגד מהלכי פעולה חלופיים, מנקודות המבט של המדינאים, האזרחים והחיילים המושפעים מההחלטות הללו.

מי יכול להגיש מועמדות?
הסמינרים המתקדמים של תקווה מיועדים לגברים ונשים השואפים להשפיע על החיים האינטלקטואליים, הדתיים והפוליטיים של העם היהודי ומדינת ישראל. המועמדים יבואו מקרב הלומדים והעוסקים בתחומים אלה: מדיניות ציבורית בארצות הברית או בישראל, ובכלל זה ביטחון וכלכלה; רבנות; אקדמיה; עיתונות; חינוך יהודי; מנהיגות קהילתית יהודית; משפט; עסקים.

זמן ומקום
הסמינר יתנהל בשפה האנגלית, במרכז תקווה שבלב מנהטן. נדרשת מחויבות מלאה בימים שני עד שישי; המפגשים יתקיימו בבוקר, בצהריים ואחר הצהריים, ובחלק מהערבים.

המרצים

ג’יימס דוביק
לויטננט ג’נרל (בדימוס) ג’יימס מ’ דובּיק הוא עמית בכיר במכון לחקר המלחמה בוושינגטון. כיום הוא עוסק במחקר, בכתיבה ובמתן תדרוכים מטעם המכון. בתפקידו הפיקודי האחרון בצבא ארצות הברית, בשנים 2007–2008, עמד בראש היחידה הרב-לאומית להכשרת כוחות הביטחון העיראקיים. פעילותה של יחידה זו, וכוחות הביטחון של עיראק לכשעצמם, עומדים כיום במוקד מחקריו – כמו גם מציאת דרכים לשיפור הכשרתם של כוחות ביטחון מקומיים באפגניסטן ובמקומות אחרים בידי ארצות הברית ובנות בריתה, והדוקטרינה ללוחמה נגד גרילה. בין תפקידיו הקודמים בצבא: מפקד יחידת ‘אמריקן קורפס’, מפקד דיוויזיית הרגלים ה-25, וסגן מפקד פיקוד ההכשרה והדוקטרינה של צבא ארצות הברית.

סטיבן רוזן
פרופ’ סטיבן פיטר רוזן הוא בעל קתדרת בטון מייקל קאנב לצבא וביטחון לאומי באוניברסיטת הארוורד. הוא היה העוזר האזרחי למנהל ההערכה והחיזוי במשרד ההגנה האמריקני, ראש התחום הפוליטי-צבאי במטה המועצה לביטחון לאומי, ומרצה במחלקה האסטרטגית במכללת הצי הצבאי. השתתף בוועדת הנשיא לאסטרטגיה ארוכת טווח משולבת, ובתחקיר הלוחמה האווירית במלחמת המפרץ מטעם השר לענייני חיל האוויר. פרופ’ רוזן פרסם מאמרים על הגנה מטילים בליסטיים, על תיאוריית המלחמה המוגבלת האמריקנית ועל השלכות אסטרטגיות של מגפת האיידס, וחיבר את הספר ‘לנצח במלחמה הבאה: החדשנות והצבא המודרני’ שזכה ב-1992 בפרס ספר הביכורים בביטחון לאומי מטעם מרכז מרצ’ון באוניברסיטת אוהיו. ספרו השני, ‘חברוֹת וכוח צבאי: הודו וצבאותיה’ הופיע בהוצאת אוניברסיטת קורנל ב-1995. ספרו הבא, ‘פחד ושליטה בפוליטיקה הבינלאומית’, יעסוק בהיבטים האי-רציונליים של ההרתעה.